נוירוני מראה

ילדים לומדים בעיקר ממה שאנחנו עושים, ממה שהם רואים, לא ממה שאנחנו אומרים. נוירוני מראה הם תאי עצב במוח המופעלים הן כאשר אנו מבצעים פעולה והן כשאנו עדים למישהו אחר שמבצע את אותה הפעולה. לדוגמא כשאנחנו מסתכלים על מישהו מחייך, מופעלים אצלינו במוח אותם עיצבי מראה שהיו מופעלים אם אנחנו היינו מחייכים. קרה לכם שהייתם עדים לסיטואציה מביכה של חבר והרגשתם את המבוכה מתפשטת בכם? ש״נדבקתם״ בכעס,בחרדה,בעצב או בשמחה של הילד/ הבן זוג/ החבר שנמצא אתכם? אתם בוכים או פוחדים יחד עם השחקנים בסרט? מבלי שאנו שמים לב, אנחנו בעצם פעמים רבות מפעילים זה את המוח של השני, נוירוני מראה גורמים לחיקוי אפילו לפעמים עד הזדהות מלאה בתנועה וברגש. כשאנחנו לא נסתכל בפלאפון שלנו כשאנו אוכלים, משחקים עם הילדים, מטיילים או עושים כל פעולה אחרת אלא נהיה באמת נוכחים, מרוכזים וקשובים.. כשלא ניתן לבעיות שלנו או של אחרים לערר את האיזון שלנו ונפעל תוך חמלה ויציבות.. כשנהיה פחות שיפוטיים כלפי חוויות, אנשים וכלפי עצמנו ויותר סבלניים ומקבלים.. כשנתייחס לאנשים באדיבות גם כשאנחנו מתוסכלים ומוטרדים.. כשנהיה יותר ממוקדים, מרוכזים, סלחנים ומוקרי תודה בכל צעד.. ובקיצור אפשר לסכם זאת כשאנחנו נהיה בעלי איכויות מיינדפולנס מיטיבות ונהווה דוגמה, די מהר האנשים הסובבים אותנו בבית, בעבודה ובכל מקום ״עלולים״ להידבק! זו הדרך הטובה ביותר להעביר את כל הטוב הזה הלאה.